סרטן המעי הגס

סרטן המעי הגס נחשב לסרטן השני בשכיחותו בישראל. הסיכוי לחלות בסרטן המעי הגס הוא כ-5-6%, והוא מופיע בשכיחות דומה אצל גברים ונשים. סרטן המעי הגס שכיח בעיקר באוכלוסיה מגיל 50 ומעלה, והסיכוי לחלות בו עולה עם הגיל. בכל יום, מאובחנים בישראל עשרה אנשים עם המחלה, וחמישה אנשים מתים ממנה. אולם, לא הכל שחור: בעשור האחרונה ניכרת ירידה בתמותה מסרטן המעי הגס בישראל. אחד הגורמים העיקריים לכך הוא גילוי מוקדם – באמצעות בדיקה לגילוי סרטן המעי הגס. כאשר מתבצע גילוי מוקדם של המחלה, ניתן לבצע הליך כירורגי עוד בטרם הסרטן מתפשט – וסיכויי ההחלמה מגיעים ל-90% (בהשוואה ל-50% החלמה ללא גילוי מוקדם).

על סרטן המעי הגס

תזכורת קלה: המעי הגס הוא החלק האחרון של מערכת העיכול, אליו מגיעות שאריות המזון המעוכלות והלא-מעוכלות במסלולן מהקיבה והמעי הדק אל עבר פי הטבעת. המעי הגס סופג את שאריות הנוזלים ותפקידו הוא להפריש את הפסולת שנותרה – הצואה. המעי הגס מתחיל בקצהו של המעי הדק, ומסתיים בחלחולת ובפי הטבעת.

במעי הגס יכולים להופיע שני סוגי גידולים: "פוליפים", או גידולים שפירים; וגידולים ממאירים. פוליפים הם גידולים לא סרטניים שגדלים לאט, בקצב של מילמטר בשנה; הם גדלים מהדופן הפנימית של המעי הגס לתוך חלל המעי. פוליפים הופכים לשכיחים בקרב אנשים מגיל 50 ומעלה – לרבע מהם יש לפחות פוליפ אחד במעי הגס. הדרך היחידה לזהות פוליפים ההיא בבדיקה, וחשוב לעשות כך שכן אחוז מסוים מהפוליפים, הנקראים אדנומות, עלולים להפוך לממאירים (סרטניים) כשהם גדלים. הגידולים הממאירים עלולים לחדור את דופן המעי הגס ולהתפשט לחלל הבטן ולאזורים אחרים בגוף.

הגורמים לסרטן המעי הגס

הדעה השכיחה בקרב החוקרים כיום היא שהגורמים העיקריים לסרטן המעי הגס הם כאלה הקשורים לסגנון חיים: כך למשל, נמצא קשר בין התפתחות של סרטן המעי הגס ובין חוסר פעילות גופנית, עישון, השמנת יתר, וצריכה מופרזת של בשר ושומן מן החי. אולם, להתפתחות המחלה עשוי להיות גם רקע תורשתי-משפחתי: אצל כ-15% מהחולים נמצאת נטיה משפחתית לסרטן המעי הגס. לפיכך, אחים וילדים של חולים בסרטן המעי הגס נמצאים בקבוצת סיכון למחלה ומומלץ להם לבצע מעקב תקופתי.

סימנים אפשריים לסרטן המעי הגס

ישנן כמה תופעות פיזיולוגיות שעשויות להעיד על התפתחות גידול ממאיר במעי הגס, ואם מאתרים אותן יש לפנות לרופא לאבחון:

  • דם בצואה: גידולים שמתפתחים במעי הגס נוטים לדמם. לכן, הופעת דם על הצואה או בתוכה עלולה להעיד על הימצאות גידול במעי הגס השמאלי. לעומת זאת, אם הגידול נמצא במעי הגס הימני, הוא יכול לגרום לאנמיה. במקרה כזה לא יופיע דם בצואה, אך אם המדובר הוא באדם מבוגר שסובל מאנמיה, יש לבצע בדיקה כדי לשלו שלא מדובר באנמיה הנובעת כתוצאה מגידול.
  • כאבי בטן קבועים, שלא הופיעו בעבר.
  • שינוי בפעולת המעיים: גידולים ממאירים גדלים לאט לאט עד שהם חוסמים את המעי ומפריעים לזרימת תוצרי העיכול לעבור בו. כתוצאה מכך עלולים להופיע שלשול או עצירות. אם סובלים משלשול או עצירות למשך תקופה של שבועיים-שלושה, יש להיבדק אצל הרופא. רוב הסיכויים שהגורם להם אינו סרטן המעי הגס, אך מוטב לשלול זאת ליתר ביטחון.
  • חסימה במעי: בדומה למתואר לעיל, גידול עלול להביא גם לחסימה במעי, שתתבטא בבחילה, עצירות, תחושת נפיחות בבטן או כאב שלא חולף.
  • ירידה במשקל

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>