בדיקה לגילוי סרטן

בדיקות לגילוי סרטן

במאה ה-21, סרטן הוא גורם התמותה המוביל בעולם, אפילו יותר ממחלות לב. בישראל חיים כיום 200,000 חולי סרטן שנמצאים בטיפול או במעקב, ומדי שנה נוספים אליהם כ-23,500 חולים חדשים. עם התקדמות המדע, הרפואה והטכנולוגיה, נמצאו דרכי טיפול יעילות, אותרו גנים הקשורים לסרטן וכן פותחו בדיקות לגילוי מוקדם של סרטן; כל אלה מאפשרים ליותר ויותר אנשים היום לאתר את המחלה בשלבים מוקדמים ולעצור או להאט את התפתחותה, להחלים מהר יותר ולהקטין את הסיכון לתמותה בעקבות סרטן.

סרטן, הידוע גם כגידול ממאיר או נאופלזיה, הוא שם כולל לקבוצה של מחלות בהן מתרחשת צמיחת תאים לא מבוקרת במקום מסוים בגוף שיש ביכולתה לחדור או להתפשט אל אזורים אחרים בגוף. לא כל הגידולים הם סרטניים – גידולים שפירים לא מתפשטים לאזורים אחרים בגוף. התסמינים של סרטן כוללים, בין היתר, תופעות כמו גוש לא מזוהה מתחת לעור, דימום חריג, שיעול ממושך, ירידה בלתי מוסברת במשקל ושינוי בפעילות המעיים. על אף שתסמינים אלו עשויים להעיד על סרטן, הם עשויים להתרחש גם כתוצאה מבעיות רפואיות אחרות.

כיום ידוע על 150 סוגי סרטן שונים שתוקפים בני אדם, הנבדלים זה מזה באיבר המותקף, סוג התאים מהם הסרטן מתפתח ותהליכים ביולוגיים שונים. ב-2012 התגלו כ-14 מיליון מקרים של סרטן בכל העולם. סוגי הסרטן השכיחים ביותר אצל גברים הם סרטן ריאות, סרטן הערמונית, סרטן המעי הגס וסרטן הקיבה; סוגי הסרטן השכיחים ביותר אצל נשים הם סרטן השד, סרטן המעי הגס, סרטן ריאות, וסרטן צוואר הרחם.

מהם הגורמים לסרטן?

לרוב מקרי הסרטן (90-95%) יש גורמים סביבתיים. ל-5-10% הנותרים יש גורמים תורשתיים. הגורמים הסביבתיים המעודדים סרטן הם: חשיפה לחומרים מסרטנים (קרצינוגנים) כמו טבק, אלכוהול, אסבסט או בנזין; תזונה לקויה והיעדר פעילות גופנית (היעדר פעילות גופנית פוגע במערכת החיסון ובמערכת האנדוקרינית); מחלות זיהומיות (כגון וירוס הפפילומה שעלול לגרום לסרטן צוואר הרחם; הפטיטיס B והפטיטיס C); וקרינה מייננת (כתוצאה מהליכי דימות רפואי או חשיפה לגז ראדון) וקרינה אולטרה-סגולה לא מייננת (כתוצאה מחשיפה לשמש).

סוגי סרטן תורשתיים נגרמים בעיקר על ידי פגם גנטי שעובר בתורשה. כך למשל, מוטציות בגנים BRCA1 ו-BRCA2 יכולות לגרום בסיכון גבוה לסרטן השד וסרטן צוואר הרחם. גם להורמונים יש תפקיד בהתפתחות של סרטן, בעיקר בסוגי סרטן הקשורים למערכת המין, כמו סרטן השד, סרטן האשכים וכו'. כך למשל, בנותיהן של נשים שהיה להן סרטן השד מראות לא פעם רמות גבוהות של ההורמונים אסטרוגן ופרוגסטרון, ורמות גבוהות אלה קשורות לסיכון לפתח סרטן שד, גם אם אינן נושאות את המוטציה.

כיצד ניתן למנוע סרטן?

רבים מסוגי הסרטן ניתן למנוע על ידי הימנעות מעישון; שמירה על משקל גוף תקין; צריכה מתונה של אלכוהול (בהשוואה לצריכה מוגזמת); צריכה של הרבה ירקות, פירות ודגנים מלאים ומנגד צריכה מתונה של סוכרים פשוטים, קמח לבן, שומן טרנס ומזונות שעשירים באומגה 6, המעודד דלקתיות – והפחתה בצריכת בשר אדום; קבלת חיסונים נגד מחלות זיהומיות מסוימות; והימנעות מחשיפת-יתר לשמש.

דרך נוספת בה ניתן למנוע סרטן או לעצור את מהלכו בשלבים הראשונים של המחלה היא באמצעות בדיקה לגילוי סרטן. גילוי מוקדם של סרטן מוריד את אחוזי התמותה עד 90%, מגדיל את השפעתם של הטיפולים הקיימים ומשפר מאד את איכות חייהם של החולים.

כיום, הודות להעלאת המודעות לגורמים באמצעותם ניתן למנוע סרטן וכן בדיקה לגילוי מוקדם של סרטן, יש ירידה של של חולים המאובחנים במלנומה, ואלה שמאובחנים, מאובחנים בשלב מוקדם יותר; חלה ירידה בשיעור העישון (כיום יש בישראל רק 21% מעשנים, לעומת 42% בשנות השבעים); ויותר ויותר נשים מבצעות בדיקות ממוגרפיה וכך עולה גם שיעור האבחון המוקדם של סרטן השד.

בדיקה לגילוי סרטן – כיצד ניתן לגלות סרטן מבעוד מועד?

כיום ניתן לבצע בדיקה לגילוי מוקדם של סרטן עבור סוגים רבים של סרטן. לפניכם רשימה של חלק מהבדיקות שניתן לעשות היום כדי לאתר סוגי סרטן שונים:

  • בדיקה לגילוי סרטן השד: לאשה שנמצאת בסיכון רגיל, מומלץ החל מגיל 50 לבצע בדיקת ממוגרפיה אחת לשנתיים. לאשה הנמצאת בסיכון גבוה (שיש לה קרובת משפחה מדרגה ראשונה שחלתה בסרטן השד, למשל) מומלץ לבצע בדיקת ממוגרפיה אחת לשנה החל מגיל 40 וכן בדיקה ידנית על ידי כירורג שד אחת לשנה מגיל 30. לנשים הנמצאות בקבוצות סיכון מומלץ לבצע בדיקת סקירה באמצעות MRI.
  • בדיקה לגילוי סרטן המעי הגס: לאנשים בסיכון רגיל מומלץ לבצע החל מגיל 50 בדיקה לגילוי דם סמוי בצואה, אחת לשנה. לאנשים שיש להם קרוב משפחה מדרגה ראשונה שחלה בסרטן המעי הגס מומלץ החל מגיל 40 לבצע בדיקת קולונוספיה אחת לחמש שנים. לאנשים שיש להם קרוב משפחה מדרגה ראשונה עם תסמונת מעי פוליפזי תורשתית מומלצת בדיקת קולונוסקופיה אחת לשנה החל מגיל 15. לחולים ב-IBD (מחלת מעי דלקתית) מומלצת בדיקת קולונוספיה תקופתית בהתאם להמלצות הרופא.
  • גילוי מוקדם של סרטן השחלות: לנשים שמשתייכות לקבוצות הסיכון הבאות מומלץ לפנות לפנות לייעוץ גנטי: קרובת משפחה שחלתה בסרטן השחלות; אם המטופלת עצמה או קרובת משפחתה אובחנה בסרטן שד לפני גיל 50; ואם המטופלת עצמה או קרובת משפחתה אובחנה בסרטן רירית הרחם או סרטן המעי הגס לפני גיל 50. אם בעקבות ייעוץ גנטי נמצא כי האשה בעלת סיכון מוגבר לחלות בסרטן השחלות, מומלץ לעבור בדיקה מדי חצי שנה החל מגיל 25, הכוללת בדיקה גנקולוגית ובדיקת אולטרסאונד של הנרתיק (ולעתים גם בדיקת CA-125).
  • גילוי מוקדם של סרטן ריאות: רק לאנשים שהיו חשופים לאסבסט במסגרת עבודתם מומלץ לערוך צילום רנטגן של הריאות אחת לשנה.
  • גילוי מוקדם של סרטן העור / מלנומה: לאנשים בקבוצות הסיכון הבאות כדאי לדווח לרופא המשפחה, לבדוק באופן עצמי נגעים עוריים ושומות ולבצע בדיקת עור תקופתית אצל רופא עור או כירורג פלסטי: אנשים שנחשפו לקרינה מייננת כתוצאה מטיפול לגזזת בילדותם; קיומן של 20 שומות מלנוציטריות (כהות) ומעלה בכל שטח הגוף אחרי גיל 17; קרוב משפחה מדרגה ראשונה שחלה במלנומה; חשיפה לשמש מעל שעתיים מדי יום בין השעות 10:00-16:00; קיומן של שומות חריגות בנבדק או בקרוב משפחה מדרגה ראשונה.
  • ייעוץ גנטי: כאשר יש חשד למחלה תורשתית במשפחה שעשויה לגרום לשכיחות גבוהה של סרטן בקרב בני המשפחה (הרבה נשים מאותה המשפחה החולות בסרטן השד, למשל), כדאי לבצע בדיקה גנטית לגילוי מוטציות בגנים המשפיעים על הופעתו של סרטן, אך רק במידה בדיקות אלה אכן מאפשרות גילוי מוקדם, מניעה או שינוי של החלטה טיפולית. אם זהו המקרה, יש לפנות לרופא מומחה או גנטיקאי מוסמך לקבלת ייעוץ גנטי, באמצעותו ייקבע מהו המעקב המומלץ ואם יש צורך בבדיקות נוספות, כמו בדיקה מולקולרית. גנים שזוהו כקשורים להתפתחות סרטן הם גנים שקשורים לסרטן השד, סרטן צוואר הרחם, סרטן השחלות וסרטן המעי.

כפי שניתן לראות, קיימות כיום בדיקות רבות לגילוי סרטן מסוגים שונים שניתן לבצע אם קיים חשד כלשהו לסרטן או אם משתייכים לקבוצת סיכון מסוימת. אם זה המצב, מומלץ מאד לבצע בדיקה לגילוי מוקדם של סרטן, כך שאם יאובחן יהיה ניתן לעצור אותו בזמן ולטפל בו בדרך אפקטיבית כדי לרפא את החולה ולצמצם ככל הניתן את הסיכון לתמותה כתוצאה מהמחלה.